אבשלום מרד נגד המלך דוד

דָּוִד הִתְמוֹדֵד עִם טַלְטֵלוֹת רַבּוֹת בְּמַהֲלַךְ יְמֵי מַלְכוּתוֹ, אַךְ הַמַּשְׁמָעוּתִית בְּיוֹתֵר הִיא מֶרֶד בְּנוֹ הָאָהוּב, אַבְשָׁלוֹם. לְאַחַר שֶׁהָרַג אַבְשָׁלוֹם אֶת אָחִיו, גֵּרֵשׁ אוֹתוֹ דָּוִד מֵהָאַרְמוֹן. לְאַחַר שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, רִחֵם דָּוִד עַל אַבְשָׁלוֹם וְאִפְשֵׁר לוֹ לָשׁוּב. זְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן, אַבְשָׁלוֹם פָּתַח בַּמַּסָּע לְהַפָּלָתוֹ שֶׁל דָּוִד.

דָּוִד נֶאֱלַץ לְפַנּוֹת זְמַנִּית אֶת הָאַרְמוֹן וְלִבְרֹחַ מִיְּרוּשָׁלַיִם דֶּרֶךְ נַחַל קִדְרוֹן וְהַר הַזֵּיתִים:

... וְכָל-הָאָרֶץ, בּוֹכִים קוֹל גָּדוֹל, וְכָל-הָעָם, עֹבְרִים; וְהַמֶּלֶךְ, עֹבֵר בְּנַחַל קִדְרוֹן, וְכָל-הָעָם עֹבְרִים, עַל-פְּנֵי-דֶרֶךְ אֶת-הַמִּדְבָּר

...  וְדָוִד עֹלֶה בְמַעֲלֵה הַזֵּיתִים עֹלֶה וּבוֹכֶה, וְרֹאשׁ לוֹ חָפוּי, וְהוּא, הֹלֵךְ יָחֵף; וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ, חָפוּ אִישׁ רֹאשׁוֹ, וְעָלוּ עָלֹה, וּבָכֹה.

(שמואל ב' טו: 23, 30)

דָּוִד רִכֵּז אֶת כּוֹחוֹתָיו הַנֶּאֱמָנִים נֶגֶד נִסְיוֹן הַהֲפִיכָה שֶׁל אַבְשָׁלוֹם. בְּמַהֲלַךְ הַמִּרְדָּף, נִתְפַּס שְׂעָרוֹ הָאָרֹךְ שֶׁל אַבְשָׁלוֹם בְּעַנְפֵי עֵץ, וְיוֹאָב, שַׂר צְבָאוֹ שֶׁל דָּוִד, הָרַג אוֹתוֹ.

‍

צְפוּ בְּרֶצֶף הָאֵרוּעִים הַמּוֹתֵחַ בַּסִּרְטוֹן שֶׁל מָכוֹן מְגַל"ִּים.

‍