מוחמד מגרש 600 יהודים מאזור חצי האי ערב, והם מתיישבים בארץ ישראל
הַמֵּאָה ה-7 (הַשְּׁבִיעִית) הֵבִיאָה אִתָּהּ אֶת לֵידַת הָאִסְלָאם. לְאַחַר שֶׁטָּעַן מוּחַמַד כִּי בִּקֵּר אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל, בִּסְבִיבוֹת שְׁנַת 610 (שֵׁשׁ מֵאוֹת וְעֶשֶׂר) לַסְּפִירָה, הֵחֵל מוּחַמַד לְהַטִּיף אֶת הִתְגַּלֻּיּוֹתָיו בְּפֻמְבֵּי מִשְּׁנַת 613 (שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה) לַסְּפִירָה. הַמֶּסֶר שֶׁלּוֹ צָבַר תְּאוּצָה בִּמְהִירוּת, וְעַד מוֹתוֹ בִּשְׁנַת 632 (שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם) לַסְּפִירָה, רֹב חֲצִי הָאִי עֲרָב הִתְאַסְלֵם.
בְּסִפְרוֹ "תּוֹלְדוֹת פָּלֶשְׂתִּינָה - אַלְפַּיִם הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת", כּוֹתֵב יַעֲקֹב דֶּה הָאָס כִּי מוּחַמַד, בַּהַכְרָזָה עַל קְדֻשַּׁת עָרַב, מְגָרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים, אֶת הַנּוֹצְרִים וְאֶת יֶתֶר הַזָּרִים מֵאַרְצוֹ הַקְּדוֹשָׁה... שֵׁשׁ מֵאוֹת יְהוּדִים [מִשֵּׁבֶט] בְּנֵי קַינוּקָאע, אֲשֶׁר חָיוּ בַּחֲצִי הָאִי עֲרָב, הִתְיַשְּׁבוּ מֵחָדָשׁ בִּירִיחוֹ וּבְדָרעַא [אֲשֶׁר בְּסוּרְיָה]. שָׁנָה לְאַחַר מִכֵּן, הִגִּיעָה קְבוּצָה נוֹסֶפֶת שֶׁל פְּלִיטִים יְהוּדִים מִבַּדהִיר וְהִצְטָרְפָה לְאֻכְלוּסִיַּת יְרִיחוֹ.

הכיפה הירוקה בקבר מוחמד, 1850 לספירה, סר ריצ'רד פרנסיס ברטון
Richard Francis Burton, Public domain, via Wikimedia Commons
סקירה
יעקב דה האס כותב כי מוחמד, בהכרזה על קדושת חצי האי ערב, מגרש את היהודים, את הנוצרים ואת יתר הזרים מארצו הקדושה... שש מאות יהודים [משבט] בני קינוקאע, אשר חיו בחצי האי ערב, התיישבו מחדש ביריחו ובדרעא [אשר בסוריה]. שנה לאחר מכן, הגיעה קבוצת פליטים נוספת מבדהיר והצטרפה לאוכלוסיית יריחו.
From Jacob De Haas. History Of Palestine – The Last Two Thousand Years, p. 123, and S. Margoliouth, The Relations Between Arabs and Israelites Prior to the Rise of Islam, London, 1924, p. 82











