ולי רגל יהודיים בירושלים
בִּשְׁנַת 1047 (אֶלֶף אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע) לַסְּפִירָה, בְּמַהֲלַךְ בִּקּוּרוֹ בִּירוּשָׁלַיִם, כָּתַב הַנּוֹסֵעַ הַפָּרְסִי הָאִסְמָעִילִי, הַמְּשׁוֹרֵר וְהַפִּילוֹסוֹף נָאסִר־יֵ חֻסְרַו:
״מִכָּל אַרְצוֹת הַיְּוָנִים וּמֵאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת… הַיְּהוּדִים עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם בְּמִסְפָּר רַב, כְּדֵי לְבַקֵּר בְּ… בֵּית הַכְּנֶסֶת הַנִּמְצָא שָׁם.
סקירה
המשורר הפרסי, הנוסע נָאסֶר חָסְרוֹ מבקר בירושלים וכותב:
"מכל ארצות היוונים ומארצות אחרות... היהודים עולים לירושלים בכמות גדולה כדי לבקר את...בית הכנסת שנמצא שם."
תיאור מאת עבאס רסאם ארג'אנגי, נחלת הכלל, באמצעות ויקימדיה



























