הצליין הנוצרי מבורדו צופה ביהודים בתשעה באב

בְּמַהֲלַךְ עֲלִיָּה לָרֶגֶל מִבּוֹרְדּוֹ לִירוּשָׁלַיִם בִּשְׁנַת 333 לַסְּפִירָה, תֵּאֵר בִּקְפִידָה עוֹלֶה רֶגֶל נוֹצְרִי אָנוֹנִימִי אֶת מַסְלוּל מַסָּעוֹ. הוּא צָפָה בַּיְּהוּדִים בִּירוּשָׁלַיִם בְּתִשְׁעָה בְּאָב. וְכָּךְ כְּתָב:

"יֶשְׁנָם שְׁנֵי פְּסָלִים שֶׁל אַדְרִיָאנוּס, וְלֹא רָחוֹק מֵהַפְּסָלִים יֵשׁ אֶבֶן מְחֹרֶרֶת, שֶׁאֵלֶיהָ בָּאִים הַיְּהוּדִים בְּכָל שָׁנָה וּמוֹשְׁחִים אוֹתָהּ, מִתְאַבְּלִים בִּגְנִיחוֹת, קוֹרְעִים אֶת בִּגְדֵיהֶם, וְאָז נִפְרָדִים מִמֶּנָּה".

‍